משה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת לתשלום סך של 15,000 ₪ בגין נזקים

שנגרמו לו לנוכח אופן התנהלותה וכן הפרת התחייבויותיה כלפיו.

2.התובע טען כי בחודש מרץ 09 גבתה הנתבעת סך של 1102 ₪, שלא כדין, חרף כך כי עבר לחברת תקשורת אחרת. לדבריו, אמנם הנתבעת השיבה לו סכום זה ואולם עד לאותה העת נמנע ממנו שימוש בכספו כאוות רצונו (להלן:"הטענה הראשונה").

עוד טען התובע כי בחודש יוני 2010 יצר עימו קשר נציג מטעמה של הנתבעת והציע לו לשדרג את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, ללא חיוב, כאשר בפועל התברר לו הוא התחייב לנתבעת בגינו (להלן:"הטענה השנייה").

בנוסף טען התובע כי בעת ההתקשרות עם הנתבעת סוכם על מסגרת תשלום של 100 ₪ אך בפועל חויב על פי חשבונית שקיבל על סך של 168 ₪ (להלן:"הטענה השלישית").

כמו כן טען התובע כי הנתבעת תיקנה את מכשיר הטלפון שלו מספר רב של פעמים ולאחר שהביע את מורת רוחו מכך, סוכם עימו כי ביום 6.1.11 בין השעות 16:00-18:00 יגיע שליח מטעמה של הנתבעת על מנת לקחת את המכשיר לתיקון ואולם השליח לא הגיע. התובע ציין כי הנתבעת תיאמה עימו בנוסף, באמצעות מסרון הגעת שליח לביתו, ביום 8.8, ואולם גם הלה לא הופיע (להלן:"הטענה הרביעית").

3.הנתבעת טענה כי ביום 8.11.07 התקשר עימה התובע בחוזה במסגרתו רכש מס' מכשירי טלפון, להם הוקצו מספרי טלפון בהתאם. במהלך השנים העמיק התובע את התקשרותו עימה, צירף מנויים נוספים, רכש מכשירים נוספים ושדרג את אלה הקיימים ברשותו, לרבות, מכשיר הטלפון הנייד אשר למיטב הבנתה, נשוא כתב התביעה, אשר שודרג ביום 28.7.08.

באשר לטענה הראשונה ציינה הנתבעת כי הסכום נגבה מהתובע כדין שכן הפר את הסכם ההתקשרות עימה ובמהלכו עבר לשירותיה של חברה אחרת. עוד ציינה כי הסכום הושב לו, מאחר שבחלוף מספר ימים החליט התובע לשוב ולהיות מנוי על שירותיה.

באשר לטענה השנייה שללה הנתבעת כי הובטח לתובע שמכשיר הטלפון שלו יוחלף ללא התחייבות מצידו. היא צירפה את תוכנית התעריפים שעמדה לבחירת התובע ואשר על פי כל אחת ממנה הינו מחויב לתקופת התקשרות של 18 חודשים.

באשר לטענה השלישית ציינה הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי הנתבעת גבתה ממנו מעבר למה שסוכם עימו. ואף עלה מחשבונית שהציג כי חרג מהמסגרת שהוקצתה לו ולכן חויב בסכום גבוה יותר.

באשר לטענה הרביעית ציינה הנתבעת כי התובע הפקיד את מכשירו לתיקון בשתי הזדמנויות בלבד, האחת ביום 26.7.10 והשנייה ביום 2.8.10 , במהלכה כמחווה של רצון טוב הוחלט להחליף לו את מכשיר הטלפון שלו. כמו כן עלה מרישומיה שביום 6.1.11 בשעה 16:40 הגיע טכנאי לביתו על התובע על מנת לאסוף ציוד כפי שנתבקש ופעל בהתאם.

לגבי טענת התובע באשר למועד הנוסף ציינה הנתבעת כי לא נמצא לכך כי תיעוד במערכת.

דיון

4.לאחר שנתתי דעתי לסך כל טיעוני הצדדים ולראיות שהובאו בפני, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ודינה להידחות כפי שיפורט עתה.

5.היה על התובע לתמוך טענותיו בהסכם ההתקשרות שחתם עם הנתבעת ואולם התובע לא הציגו ועל כן לא ניתן לקבוע כי הנתבעת הפרה אותו, כמפורט בטענות 1-3 שהעלה.

6.באשר לטענה הרביעית הציג התובע פניה למרכז שירות של הנתבעת בשתי הזדמנויות ולא ניתן לקבוע על פיהן בלבד, כי הנתבעת התרשלה באופן הטיפול בהן כך שתחויב בתשלום פיצוי בגין כך.

כמו כן, אמנם התובע הציג מסרון שהתקבל מהנתבעת באשר לתיאום שליחות ליום 6.1.11 . ואולם מרישומיה של הנתבעת עלה כי המדובר היה בתיאום לאיסוף ציוד וכי השליח הופיע ונטל עימו את הציוד, כפי שתואם ולא הובאה מצידו של התובע כל ראיה אחרת.

התובע הציג מסרון נוסף באשר לשליחות שתואמה עימו ליום 8.8. ואולם לא נמצא כל תיעוד במערכת הנתבעת באשר לשליחות כאמור למספר הטלפון נשוא כתב התביעה ועניין זה לא בא לידי ביטוי במסרון ועל כן לא הוכח גם הוא על ידי התובע.

7.אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.